מתי ב: 23

תגובת הדבר:

אנא עיין במאמר על “ארבעת הצורות בהן הברית החדשה משתמשת בפסוקים מהתנ”ך.”

נכון שאף נביא אחד לא ביטא את ההצהרה הנמצאת במתי ב: 23 . הערה זו עוררה כל מיני תגובות מכל מיני אנשים והיא תעלומה בעבור רבים.

המפתח להבנת כוונת מתי הוא השימוש בלשון רבים של המילה נביא. בכל הפעמים הקודמות בהן מתי מצטט נביא מהתנ”ך בכדי להראות שדבריו התגשמו בישוע הוא תמיד משתמש במילה “נביא” בלשון יחיד (ב:5, 15, 17). כאן הוא משתמש בלשון רבים. זוהי דוגמה של “נבואה מילולית וסיכום.” בעת שמתי משתמש בלשון רבים ואומר “הנביאים” הוא למעשה אומר לנו שפסוק 23 הוא סיכום של כל אשר הנביאים לימדו. זוהי דוגמה של “סוד”.

מה הנביאים כקבוצה לימדו על המשיח? אחד מהדברים הברורים ביותר שהנביאים לימדו בנוגע למשיח, היא העובדה שהוא יהיה בזוי ודחוי. לדוגמה, ישעיה נג:ג “נבזה וחדל אישים, איש מכאבות וידוע חלי; וכמסתר פנים ממנו, נבזה ולא חשבנהו”. לפי דבריו של נתנאל המצוטטים ביוחנן א:46, “המנצרת יצא טוב?” די ברור שאנשים מנצרת היו בזוים.

אז נכון בהחלט, אף נביא אחד לא אמר מילים אלו: “כי נצרי יקרא לו”. אך מאחר ונצרי היה שם גנאי באותה העת כפי שנוכחנו לראות, ההצהרה כן תואמת את מה שהנביאים אמרו ולימדו על המשיח.

אני מתפלא על הטענה של הרבנים האנטי מיסיונרים בנוגע לאי הקיום של העיר נצרת. באנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) כתוב לגבי נצרת:

“ממצאים ארכיאולוגיים הראו כי האזור היה נושב כבר בתקופת הברונזה התיכונה, ושהקברים שנמצאו בו היו לערך מתקופת הברזל ועד תקופת החשמונאים.”

תקופת הברונזה התיכונה היא כ -2,000 שנה לפני הספירה. נראה שנצרת היתה קיימת כבר הרבה זמן. תקופת החשמונאים היתה בין השנים 166 לפני הספירה עד 63 לפני הספירה, או במילים אחרות, קצת לפני שישוע נכנס לתמונה. מה שהארכיאולוגים אומרים הוא שנצרת היתה תחת כיבוש יהודי לפני שהברית החדשה נכתבה. לכן, היא לא עיר שהנוצרים המציאו על מנת להפוך את הסיפור שלהם על ישוע לאמין. רק מכיוון שעיר מסויימת היא קטנה, חסרת משמעות, ואינה מוזכרת בתנ”ך אין זה אומר שהיא לא הייתה קיימת. היו בוודאי מאות ערים קטנות וחסרות חשיבות בישראל, שהיו קיימות בתקופה בה נכתב התנ”ך אך אינן מוזכרות בתנ”ך. שוב זה לא אומר שהן לא היו קיימות. אני מאמין שיש על הטוענים זאת להציג מסמך בנוגע למקורות שלהם על פיהן “נצרת לא היתה קיימת בתקופה בה נכתב התנ”ך.”

אני חושב שהם מרחיקים לכת כשהם אומרים כי מילים אלו הן נוצריות ולא עבריות. על פי אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopedia Judaica):

“התארים בשפה העברית והערבית לנוצרים נגזרים מהשם של העיר.”

ההיפך הגמור מטענות האנטי מיסיונרים כתוב באנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopedia Judaica). הם טוענים, ש”נצרת ונוצרים הן מילים נוצריות.” ואילו האנציקלופדיה מדווחת שהמונח בעברית עבור הנוצרים, נגזר משמה של העיר, נצרת. לפיכך, העיר נצרת חייבת היתה להיות קיימת קודם לתאר נצרי או נצרים. נצרת לפיכך היא מילה עברית. הסבר זה עולה בקנה אחד עם העובדה שנצרת היתה עיירה יהודית לפני שישוע נולד, בדיוק כפי שעולה מהכתוב בברית החדשה.

השורש נ.צ.ר מופיע בתנ”ך מספר פעמים ומשמעותו “שמור” כנאמר: “הזכירו לגוים, הנה השמיעו על-ירושלם, נֹצְרִים באים מארץ המרחק; ויתנו על-ערי יהודה קולם:” (ירמיה ד:טז) ופירוש מצודת דוד למילה נוצרים הוא: “בעלי מצור באים מארץ מרחק לצור ועל ערי יהודה נתנו קולם…”

עוד כתוב באנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopedia Judaica):

“נצרת אינה מוזכרת במקורות לא נוצריים לפני המאה השלישית או הרביעית לספירה, בהן היא מופיעה ברשימה שנמצאה בקיסריה המונה את משרות הכוהנים ואת מושבם בגליל. על פי רשימה זו (המשוכפלת בפיוטים מהמאה השביעית של קיליר ואחרים), משפחת הַפִּצֵּץ (דברי הימים א’ כד:טו) התישבה בנצרת, שם הנגזר במקור זה מהשורש נ.צ.ר (מלשון שמר). היא מתוארת על ידי יכול להיות שקונסטנטין כלל אותה .(Onom 141:3) ג ‘רום ככפר קטן מאוד בגליל כחלק מאיזור הלנופוליס, עיר אשר הוא ייסד, אך העיר נותרה לגמרי יהודית במאה הרביעית.”

על פי אנציקלופדית הארכיאולוגיה של ארץ הקודש, “לאחר חורבן בית המקדש השני יהודים חיו בנצרת, והיא היתה מקום מושבם של משפחת הכוהנים של משפחת הַפִּצֵּץ.”

נראה שיש לנצרת היסטוריה ארוכה של כיבוש יהודי מתמשך, לפני ואחרי ישוע. לפי הראיות עולה כי היה זה כפר חסר חשיבות (בזוי?) באותה העת, בדיוק כשם שמתואר בברית החדשה. לבסוף, מקורות אלו מראים כי לאתר זה יש שם עברי. האם יש שם חלופי כלשהו עבור האתר מלבד נצרת? בשלב זה הראיות, ומותר לכם לגמרי לא להסכים איתי, תומכות בברית החדשה.