מצב דומה קיים בהקשר לתרגום השבעים. תרגום השבעים הוא תרגום התנ”ך ליוונית שנעשה על ידי 70 רבנים יהודים בסביבות המאה השלישית עד הראשונה לפני הספירה. לפיכך נוסח זה של התנ”ך היה קיים בתחילת המאה הראשונה לספירה.
במילים אחרות נוסח יווני זה של התנ”ך הושלם ידי הרבנים היהודים הרבה לפני שישוע או הכנסיה נכנסו לתמונה. תרגום השבעים מצא שימוש רב בקרב הקהילה היהודית הדוברת יוונית לפני שישוע או הכנסיה נכנסו לתמונה. על כן מחברי הברית החדשה צטטו לעיתים קרובות ישירות מתרגום השבעים. החשיבות של כל זאת נמצאת בשיטת התירגום בה השתמשו חז”ל בעת שהפיקו את תרגום השבעים.
האנציקלופדיה היהודית מתארת את שיטת התרגום הזו כשיטה “תרגומית” בטבעה. [1] מטרתה היתה בעיקר ללמד ולהסביר את הטקסט העברי. התוצאה היא ששוב אנו נתקלים במקרים של תרגום חופשי. תרגום השבעים לא תמיד מצטט את התנ”ך מילה במילה. ציטוטים מהתנ”ך המופיעים בברית החדשה לעיתים קרובות לקוחות ישירות מתרגום השבעים.
רבנים אנטי-מיסיונרים טוענים שהכנסיה והברית החדשה משבשים את הטקסט התנ”כי. שוב, זוהי טענת סרק. יהודים משיחיים מתקופת המאה הראשונה לספירה פשוט ציטטו מתרגום התנ”ך שהיה נפוץ ומקובל בקרב היהודים מאחר והוא נכתב בשפה היוונית, אותה שפה בה נכתבה הברית החדשה. הם פשוט ציטטו מגרסת התנ”ך היוונית שהיתה מאוד מקובלת בקרב קהילת היהודים דוברי השפה היוונית. אין פה מקרה של חבלה בטקסט המקורי.
למעשה היהודים המשיחיים פשוט מצטטים מתרגום יהודי מוכר. זה מעלה שוב את שאלת האמינות. האם אנו יכולים לבטוח בתרגום השבעים? אשוב ואחזור על דברי בנוגע לגורם התרגומים. אם אנו מאמינים בהשראה אלוהית, מאחר ומנהג זה מצוי בברית החדשה, המנהג אינו מטריד את א-לוהים. מאחר וה’ פיקח על חיבור הברית החדשה אנו יכולים לבטוח בטקסט של הברית החדשה.
א-לוהים ווידא שהבנה נכונה של פסוקים מהתנ”ך תוקשרה דרך דפי הברית החדשה. א- להים היה מוכן להשתמש בתרגום השבעים בתהליך זה. לפיכך הבדלים דקים בציטוטים אינם צריכים להפריע גם לנו.
הרבנים האנטי-מיסיונרים משתמשים בטיעון זה בכדי להכפיש את הברית החדשה. כאשר הם עושים זאת הם למעשה מותחים ביקורת על המתרגמים היהודים.
- ^ EJ, CD Rom Edition, Bible Translations: Greek, The Septuagint