מבחינה פילוסופית, רעיון האחדות המורכבת של א-להים אינו זר למקרא. האומה הישראלית היא אחדות מורכבת, אומה אחת המורכבת מ 12- שבטים, תורת משה היא אחדות מורכבת, תורה אחת המורכבת מ 613- מצוות, וברית הנישואים היא אחדות מורכבת, (בשר אחד-בראשית ב:כד) מערכת יחסים אחת המורכבת מגבר ואישה. האם אין זה עיקבי שגם א-לוהים בורא היקום הוא אחדות מורכבת?
ישנו ספר שנכתב על ידי הרב יהודה דוד בלייך “באמונה שלמה – יסודות האמונה היהודית” (“With Perfect Faith- The Foundations of Jewish Belief” by Dr. J David Bleich). בספר זה ד”ר בלייך מפתח קו מחשבה יהודי סביב שלוש עשרה עקרונות האמונה של הרמב”ם. הוא מציג את י”ג העקרונות בפרק הראשון ולאחר מכן מתפתח כל עיקרון בפרקים הבאים. בסקירתו הכללית של העיקרון השני הנוגע לאחדות, הוא כותב:
-
סעדיה (הגאון) מוכן לייחס לא-לוהים תכונות של חיים, כוח, וחכמה.[1]
-
בחיי אבן פקודה מבחין בין תכונות להן הוא קורא “מהותיות” לבין תכונות
“פעילות”. התכונות המהותיות הן שלושה במספר: קיים, אחד וניצחי.[2] -
(יהודה) הלוי אומר בדבר תכונות א-לוהים שניתן לשייכן לשלוש סוגים: מעשי, יחסי ושלילי.[3]
מעניין שהמספר שלוש חוזר על עצמו ביחס לאחדות הא-לוהים. בהערת השוליים שלו ביחס לדברי סעדיה הגאון, ד”ר בלייך כותב:
א-לוהים בו לא חל כל שינוי הוא אל חי, חכם ורב עוצמה מעצם מהותו. במילים אחרות, שלושת התכונות האלו זהות למהותו (ההדגשה שלי). הרב סעדיה מדגיש נקודה זו בהתייחסו לתורה הנוצרית של השילוש, אשר לפי דעתו מפרשת את שלושת התכונות הללו של קיום, חוכמה וחיים במובן של שלוש מהויות נפרדות והן האב, הבן (הדבר) ורוח הקודש … שלושת התכונות האלו של חיים, חוכמה וכוח זהים עם מהותו של א-לוהים.[4]
הערת השוליים של ד”ר בלייך מגלה שגיאה בהבנה של הרב סעדיה לגבי התורה הנוצרית/מקראית על השילוש או שלושת מהויות הא-לוהים. התורה הנוצרית/מקראית על שלושת מהויות הא-להים אינה מלמדת כי האב, הבן (הדבר) ורוח הקודש הן שלושה מהויות נפרדות. חוסר ההבנה שלו נחשף בעת שהוא משתמש במילה “נפרדות”.
ראשית, תורת שלושת מהויות הא-לוהים מלמדת על מהותו של א-לוהים במונחים אישיים. א-לוהים הוא “מהות”, ומדויק לתאר אותו במונחים אישיים. א-לוהים הוא לא פשוט תכונה או כוח. שנית, תורת שלושת מהויות הא-לוהים מלמדת שהאב, הבן ורוח הקודש זהים עם מהות הא-לוהים, ואינן שלושה “מהויות נפרדות”. השלושה מתוארות בצורה מדויקת יותר כזהים במהותן אך נבדלות.
עלינו לעדן את הבנתו של הרב סעדיה על ידי השאלת הטרמינולוגיה של ד”ר בלייך. שלושת המהויות (האב, הבן, רוח הקודש) הינם זהות למהות הא-לוהים. אם ניתן להבדיל בין שלושת התכונות ובכל זאת הן גם זהות עם מהותו של א-לוהים, מדוע זה רעיון כל כך קיצוני ששלושת המהויות נבדלות ובכל זאת זהות עם מהות הא-להים? בשני המקרים אנחנו מדברים על שלושה באחד- א-לוהים אחד, בעל אחדות מורכבת. ולסיום, אחת ממסורות הרבנים שלנו היא העובדה שא-לוהים ברא וסידר הכל בצורה משולשת.
הרשו לי לצטט מדרש תנחומא על שמות יט (פרשת יתרו סימן י):
“בחדש השלישי זה שאמר הכתוב: הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת
(משלי כב כ). אמר רבי יהושע ברבי נחמיה:
זו תורה שאותיותיה משולשים, אל”ף בי”ת גימ”ל. והכל היה משולש:
תורה משולשת, תורה נביאים וכתובים.
משנה משולשת, תלמוד הלכות ואגדות.
הסרסור משולש, מרים אהרן ומשה.
תפילה משולשת, ערב ובקר וצהרים.
קדושה משולשת, קדוש קדוש קדוש.
ישראל משולשין, כוהנים לוים וישראלים.
משה, אותיותיו משולשין, משבט לוי, שאותיותיו משולשים.
מזרע משולש, אברהם יצחק ויעקב.
בחדש משולש, ניסן אייר וסיון.
על הר סין, שאותיותיו משולשין, שנאמר: ויחנו במדבר סין.
לשלשת ימים נתקדשו, שנאמר: והיו נכונים לשלשת ימים.”
מדרש תנחומא רואה בבירור עיצוב א-לוהי משולש. עיצוב זה הוא של אחדות משולשת מורכבת. אם דפוס עיצוב זה מובן על ידי פרשנות רבנית יהודית, האם זה באמת לא עקבי, לא תנ”כ י ולא יהודי לחשוב שא-להים עצמו הוא אחדות משולשת מורכבת? בקרב הגות יהודית יש ראיות ברורות לאחדות מורכבת בטיבעו של א-לוהים. למרבה האירוניה, אותם הוגים מכחישים וטוענים נגד רעיון זה אך הוא עדיין נמצא שם. א-לוהים הוא מהות מורכבת, והדבר מתשתקף מהכתוב במקרא.