המונח הנפוץ ביותר בקרב יהודים לה’ הוא המונח “א-לוהים”. מונח זה מתאר את א-לוהי ישראל, א-לוהי האמת (בראשית א:א) אך גם משמש כמילה הדוברת על “אלים” זרים, אלילי שקר (שמות כ:ג). כאשר המילה א-לוהים בתנ”ך מתארת את א-לוהי ישראל היא מתורגמת לשפות אחרות בלשון יחיד, כאשר היא מתארת “אלים”, היא מתורגמת בלשון רבים. המילה א-לוהים היא ריבוי של המילה א-לוה, הסיומת ים מעידה על ריבוי. העובדה ששם עצם זה בלשון רבים משמש כשמו של א-לוהים האל האחד והאמיתי נותן פתח למושג האחדות, המורכבת של א-לוהים. עובדה זו אינה הוכחה לאחדות המורכבת של א-לוהים מכיוון שיש גם סגנון דיבור המכונה “ריבוי מלכותי” כדרך כבוד ועל פיו הפנייה אל המכובד היא בלשון רבים , אבל לשון הריבוי עולה בקנה אחד עם רעיון זה ונותנת לו לגיטימציה.
an outreach of Irvine Community Church